ישראל –  בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי (4.5%) ואינו מאותת על שינוי קרוב. מבחינתו צמיחה איטית (תוך ירידה בצריכה השוטפת), ייסוף בשקל, ירידה בגירעון והתמתנות הציפיות לאינפלציה (כ- 2.6%) יוכלו לתמוך בהורדת ריבית במחצית השניה של השנה. אתגר הצמיחה במשק לשנת 2025 הוא לא רק בהגדלת הביקושים בתחום ההשקעות וביצוא, אלא גם בהתמודדות עם מגבלות ההיצע על רקע שוק עבודה הדוק ומחסור במשאבים אחרים. מוסדיים רבים הורידו את התחזית לצמיחה מכ- 4.5% לכ- 4.0%. מדד ת”א 125 המשיך את הראלי של סוף 2024 ועלה מתחילת 2025 בעוד כ- 4.6% (נכון להיום – 27/2/2025).

 

ארה”ב – במבט לעומק (בנטרול אפל ונבידיה) שווקי המניות בארה”ב תנודתיים ואפילו שליליים מעט השנה. השווקים זזים מאופוריה בגין דחיית האיום במכסים לאפריל, לחששות מהאטה בכלכלת ארה”ב, הרמת ראש של האיפלציה וחשש מהיחלשות טרנד ה- AI. אגב, עם או בלי קשר להשפעת מודל דיפסיק הסינית על הצורך בתשתיות ה- AI, מיקרוסופט החלה השבוע לצמצם חוזים עתידיים לשכירות של דאטה סנטרים בארה”ב.

דוחות נבידיה שפורסמו אתמול, היו טובים אבל ברף הציפיות הנוכחי שמגלם שלמות, המניה נותרה ללא שינוי בשל חשש לשחיקת הריווחיות המונופוליסטית אשר תגיע מתישהו (מעל 73% רווח גולמי !!) .

בגזרת הריבית כרגע, הפד צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, תוך שיקול להאט או לעצור את קצב צמצום המאזן. המרווחים על אג”ח נותרו צפופים ולכן ישנה עדיפות לסקטורים אלטרנטיביים כמו קרנות חוב פרטיות.

 

אירופה – יציבות והמתנה, התעשייה בגרמניה מציגה שיפור עקב פיחות האירו ותקוות לממשלה יציבה (מדד ה- DAX הגרמני טס השנה כ- 15% ועקף את ה- SP500 שהציג מתחילת השנה כ- 1.3% בלבד. ענקיות הביטחון באירופה כדוגמת Thales הצרפתית משלימות ריצה של 38% מתחילת 2025 בשל הצפי בגידול הוצאות הביטחון ביבשת (עם או בלי הסדר באוקראינה).

 

אסיה – בשל מכפילי החברות הנמוכים מדד שנגחאי ממשיך להתאושש ומציג מתחילת שנת 2025 תשואה של 18%. עליבאבא הסינית טסה ב- 65% בחודשיים מתוך ציפייה שתוכל להוביל את גל ה- AI הסיני.

ביפן המשך התאוששות כלכלית כאשר האיפלציה ממשיכה לטפס (4% בקצב שנתי) והעלאת ריבית צפויה תוכל ליצור גלים בשווקי העולם והסטת כספים חזרה ליפן.

 

אז איפה כדאי להשקיע כיום ?

האם לאור ריצת השווקים מחוץ לארה”ב מתחילת 2025 צריך להתחיל לרוץ לקנות מדדים באירופה ובאסיה ?

לא בטוח, ההמלצה של רוב הבנקים היא שברמת מדדים (בניגוד לתיק מניות ספציפיות) השוק האמריקאי ישיג יתרון על פני השווקים מחוץ לארה”ב גם בתסריטים הכלכליים השליליים, ובסיכוי עוד יותר גבוה בתסריטים חיוביים.

יחד עם זאת לאור התנודתיות הגבוהה זה זמן מצוין לגוון את התיק ב-

1. מניות ספציפיות המתומחרות בחסר 2. קרנות גידור (אנחנו בוחנים ומשווים ביצועים של עשרות קרנות) הטובות שהן יכולות לספק חשיפה טובה לשוק המניות עם מתאם נמוך יותר במקרה של ירידות (משקיעות במניות ספציפיות ומגדרות את החשיפה לשוק דרך שורטים ואופציות על מניות אחרות) 3. מוצרים מובנים (המספקים הגנה מסויימת מפני ירידות) 4. קרנות אג”ח וקרנות חוב פרטי של גופים רציניים (כמו BlackRock, Apollo, KKR וכד’) ו- 5. אפילו קרנות נדל”ן שחטפו מעליות הריבית והקורונה יכולות לחזור לתמונה ולספק תשואה נאה בסיכון נמוך משמעותית מהחשיפה כיום ל- SP500.

אגב גם שחקני SP500 יכולים למקסם ערך על ידי דחיית מס באמצעות השקעה במדד דרך IRA או פוליסת חסכון.

 

SP500 ואלטרנטיבות 

מדד SP500 (הרגיל לפי שווי שוק –  להבדיל מ- SP500 במשקל שווה עליו דיברתי רבות בעבר) נסחר במכפיל גבוה היסטורית של כ- 22, בעוד שמדדי מניות האמצע (Midcap) כמו SP400 (משקף את 400 החברות הבאות אחרי 500 הגדולות) ו- SP600 נסחרים קרוב לממוצע הרב שנתי של כ- 16. בנוסף חשוב לזכור שהחשיפה של חברות Midcap לכלכלה האמרקאית גבוהה יותר מאחר והן פחות מוטות ייצוא ולכן צפויות לתת ביצועים עודפים במקרה של גאות בכלכלת ארה”ב.

 

 

טראמפ והמכסים
​כפי שניתן לראות בגרף למטה על אף שגרעון הסחר של ארה”ב עם סין נותר יציב ואף ירד מעט, הגרעון התרחב משמעותית מול יתר שותפות הסחר ונושק לטריליון דולר בשנה. טראמפ עושה שימוש באיום המכסים בכדי להשיג הטבות כלכליות ולדרוש אכיפה נוקשה יותר של סחר בפנטניל (מקסיקו). המכסים הוכרזו בינואר אבל היישום נדחה לאפריל על מנת לשמש כלי למשא ומתן.

 

 

ציפיות ריבית והשפעה על אג”ח
תשואת האג”ח השקלית ל- 10 שנים ירדה מתחילת השנה בכ- 0.2% (כלומר מחיר האג”ח עלה), השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות כאשר במרביתן התשואה בכלל עלתה. כפי שניתן לראות בגרף למטה ישראל וארה”ב הן בין המדינות היחידות אשר השוק צופה בהן ירידת ריבית משמעותית.

בארה”ב הריבית אמנם כבר במגמת ירידה איטית ובישראל הנחה זו יכולה להיות הגיונית מכיוון שבישראל הריבית עדיין לא התחילה לרדת אולם האם היא מתומחרת נכון לאור הסביבה הכלכלית, ביטחונית ופוליטית רוויה חוסר וודאות שקיימת ?