הבורסה בישראל המשיכה לרוץ גם בשנת 2025, כאשר קופות גמל מנייתיות הציגו תשואה של כמעט 24% בממוצע. לעומתם, המשקיעים במסלולי חו”ל כדוגמת ה-S&P 500 נקובי שקל נאלצו להסתפק בתשואה כמעט אפסית – 2.8% בשנה כולה, בגלל היחלשות הדולר מול השקל וגם בשל התשואה העודפת משמעותית של בורסת ת”א (51% במדד ת”א 125) על המדד האמריקאי המוביל (16%).
עולם – המדדים בארה”ב עלו שנה שלישית ברציפות (מדד SP500 עלה מעל 16%). למשקיעים האקטיביים השווקים סיפקו הזדמנות חיזוק מצוינת לאחר הנפילות בעקבות פרסום המכסים של טראמפ באפריל 2025.
דווקא השווקים מחוץ לארה”ב (שעדיין נסחרים במכפילים אטרקטיביים יותר) הציגו ביצועים עדיפים כך לדוגמה מדדי אירופה (DAX בגרמניה עלה ב- 18%), אסיה – שנחאי עלה ב- 28% יפן עלתה ב- 26% וקוריאה טסה ב- 75% (בעיקר בשל ריכוז החברות הגדול בתחום ה- AI).
אג”ח – בשנתיים האחרונות הריבית בישראל ובעולם היתה בשיא של שנים לאחר מחזור העלאת ריבית ארוך שהחל ב 2023 . מחזור זה הסתיים מזמן ושנת 2026 נפתחת עם הורדת ריבית בנק ישראל ל- 4% כשהשוק מגלם כבר ירידה מתחת ל- 3.5% ובארה”ב הריבית כבר בטווח של כ- 3.5% כאשר החוב הממשלתי שם מאמיר.
אפיקי האג”ח הקונצרני סיפקו תשואות שוטפות של כ- 6-8% בארץ ובחו”ל כאשר הורדות הריבית האחרונות בארה”ב ובארץ תרמו לרווחי הון. במבט קדימה המרווח הקונצרני (ביחס לממשלתי) בשפל, וללא הפתעות ריבית נוספות, שוק האג”ח לא צפוי לספק רווחי הון משמעותיים מעבר לתשואה הפנימית.
מה לעשות עם הכסף?
מניות – ההערכה הרווחת בשוק הינה ששוקי ההון ימשיכו להיות טובים, גם אם פחות מ-2025. וכי עדיין יש בישראל פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר מאשר בחו”ל, אם זה בתעשיות הביטחוניות, ביטוח, תשתיות או בתחומי האנרגיה.
צריך לזכור שישראל עשתה בשנת 2025 כ- 30% מעל רוב המדדים. יחד עם זאת, צפי לכ-3 הורדות ריבית בשנת 2026, ביחד עם תחזיות צמיחה גבוהות של כ- 5%, העלאת דירוג אפשרית ושנת בחירות בפתח יוכלו להמשיך לספק רוח גבית לבורסה המקומית. בהחלט ייתכן שיגיע תיקון, אבל זה לא משהו שצריך להפחיד משקיע לטווח ארוך – להיפך זה יכול לספק הזדמנויות.
בצד הסולידי – בשל המרווח הקונצרני הנמוך, ניתן לשקול חלופות אג”ח בחו”ל וקרנות חוב פרטי בכדי לשפר את התשואה ביחס לאגח קונצרני בדירוג השקעה (IG). סטרקצ’רים יוכלו אף הם לספק תשואה דו ספרתית עם הגנות לשוק יורד. חשיפה לחוב ומניות, בשווקים בתמחורים נוחים יותר, כדוגמת אסיה ואמריקה הלטינית יוכלו גם לספק הזדמנויות השקעה מעניינות.
רוטציה בשרשרת ה- AI
השקעות AI במאות מיליארדי דולרים סוחבות אחריהן תעשיות שלמות, החל מיצרניות טורבינות לחשמל (GE עלתה ב- 67% ב- 12 חודשים אחרונים) ועד ספקיות שבבי זיכרון הנחוצים להניע את הדאטה סנטרים הענקיים (Micron עלתה ב- 238% ב- 12 חודשים אחרונים).
לשחקניות ה- AI העולמיות (כדוגמת ה- Mag7) מרוץ ההשקעה הוא בבחינת מרוץ בכל מחיר – או שיפספסו את מהפכת ה- AI ויכחדו, או שבתרחיש הגרוע יישארו במשחק, ובמידה ולא ימצאו מודל שיחזיר את ההשקעה העצומה – פשוט ירוויחו פחות.
לעומתן, חברות אחרות בתחום נסחרות במכפילים דימיוניים ועדיין מחפשות מודל לרווחיות. אנחנו לא נמנעים מ- AI באופן גורף אבל מעדיפים להיות בסגמנטים בשרשרת הערך שמציגים רווחיות בכל תרחיש ייחוס, הרוטציה שהחלה בשווקים בתחילת 2026 ממחישה זאת.
מה מעיב על השווקים השבוע חוץ מנושא גרינלנד ?
הממשלה ביפן מציגה תוכניות להמרצת הכלכלה (שמתאוששת יפה) על חשבון הגדלת הגירעון. השבוע זו הפעם הראשונה מזה 3 עשורים שתשואת אגח ממשלת יפן עולה מעל 4% (אגח 40 שנה נסחר ברמות – 4.2%).
למה זה דרמטי ועלול לפגוע בכל שווקי העולם ?
משקיעים יפנים (ממחזיקי האג”ח הגדולים בעולם) נהגו ללוות ביפן בזול ולהשקיע בחו”ל (carry trade), כעת עם עליית התשואה ביפן, הם מושכים את השקעותיהם חזרה הביתה ובכך מעלים את תשואות האג”ח בארה”ב ואירופה. זה יוצר בעיה כפולה לממשלות המערב שצריכות להנפיק אג”ח בטריליונים בכדי לממן הוצאות ביטחוניות מאמירות והיו רוצות דווקא להוריד את תשואת האג”ח בשווקים.
שנת 2025 – הוכחת פרדוקס ההשקעות הפסיביות למול ניהול אקטיבי
רבים מדברים על עדיפות ההשקעה באמצעות קרנות פסיביות (תעודת סל, ETF). בשווקים שעולים באופן יציב יש בזה רציונאל מבוסס. אולם, הפרדוקס (שמסביר אגב חלק גדול מהריצה בשנים האחרונות של מדד SP500) הוא שאם כולם משקיעים דרך קרנות פסיביות הכסף ימשיך לזרום רק לכיוון החברות הגדולות. החברות האלו יתייקרו באופן חסר פרופורציות ובמנותק מכל מודל תמחור הגיוני (כך לדוג’ Palantir נסחרת כבר במכפיל 112 על המכירות, או כ- 400x על הרווח).
אם נצטט את אחד המייסדים של קרן גידור גדולה:
“השקעות פסיביות אפשריות כל עוד הן מהוות חלק קטן מהשוק ו”תופסות טרמפ” על שוק בריא שמתומחר בהתאם למודלים כלכליים של מנהלים אקטיבים”.
בחלק מהמקרים אנחנו לא שם. חוסר היעילות הזה ותנודות בשווקים הוא מגרש המשחקים של מנהלי קרנות הגידור.
לפי נתונים של Hedge Fund Research Inc תעשיית קרנות הגידור הגלובאלית, שהגיעה להיקף נכסים מנוהל של כ-5 טריליון דולר, רשמה בשנת 2025 את התשואות הגבוהות ביותר מאז 2009 והיכתה את מדדי הייחוס פי כמה וכמה. תנודות בשווקים שנבעו מההייפ סביב בינה מלאכותית, זעזועים גיאופוליטיים ואי ודאות בנוגע לריביות, יצרו למנהלים אקטיביים הזדמנויות להפקת רווחים.
נראה שטראמפ ימשיך לדאוג שיהיה לנו מעניין ותנודתי גם ב- 2026.